מוסד הנישואין אינו פרטי אלא ציבורי ולכן הוא מבטא את תפיסות החברה ביחס לנישואין ומשפחה.
סוזן וייס
26.02.201523:05
יש להבטיח את ההגנה על זכויות האדם בענייני נישואין וגירושין, באמצעות פרשנות של רוח ההלכה בדרך שמכילה תפישה דמוקרטית.
לשם כך ניתן לעשות שימוש במודל שפיתחתי: "מודה, מבדיל ומוציא". לפיו יש להודות בפגיעה בזכויות אדם, להבדיל בין הדין האזרחי לבין ההלכה ולהוציא – השראה ממורשת ישראל לפתרון הסוגיה. מודל זה יושם בשני פסקי דין אשר מוזכרים בדבריי.
למרות שאני סבורה שיש צורך לפתוח מסגרת אזרחית רחבה שתאפשר מגוון רחב של מסלולים , אני מסכימה שמסגרת זו איננה צריכה להיות מוגדרת כנישואין וזאת כדי למנוע את הפגיעה בתפיסה המסורתית של מושג הנישואין .
תגובות
המשפחה היא יסוד תרבותי מהותי של הזהות היהודית. מדינה יהודית מחויבת להמשיך את מורשת הדורות ולכן עליה להכיר בנישואין על פי ההלכה בלבד.
אין כל אפשרות להכיר בנישואין בדרך אחרת, אולם ניתן להשלים עם שותפות של בני זוג כישות משפטית פרטית.
להרחבה.
מוסד הנישואין אינו פרטי אלא ציבורי ולכן הוא מבטא את תפיסות החברה ביחס לנישואין ומשפחה.
יש להבטיח את ההגנה על זכויות האדם בענייני נישואין וגירושין, באמצעות פרשנות של רוח ההלכה בדרך שמכילה תפישה דמוקרטית.
לשם כך ניתן לעשות שימוש במודל שפיתחתי: "מודה, מבדיל ומוציא". לפיו יש להודות בפגיעה בזכויות אדם, להבדיל בין הדין האזרחי לבין ההלכה ולהוציא – השראה ממורשת ישראל לפתרון הסוגיה. מודל זה יושם בשני פסקי דין אשר מוזכרים בדבריי.
לצפייה.
למרות שאני סבורה שיש צורך לפתוח מסגרת אזרחית רחבה שתאפשר מגוון רחב של מסלולים , אני מסכימה שמסגרת זו איננה צריכה להיות מוגדרת כנישואין וזאת כדי למנוע את הפגיעה בתפיסה המסורתית של מושג הנישואין .
לצפייה.
מקורות אחרונים
על הזכות לחיי משפחה ולנישואין בישראל | אהרון ברק
נייר העמדה | מסגרת אזרחית לנישואין וגירושין בישראל
זוג נשואים אזרחית לא חויבו להתגרש ברבנות
חברי בית המדרש
עורך
דני סטטמן
איילת ברג-ורמן
סוזן וייס
פרופ' מאיר בוזגלו
דעת הרב אליעזר מלמד