הממד הדתי של השבת, כמו גם הרצון לייצר דרכה סדר חברתי, אינם משותפים לכל הציבור. לכן יש לאפשר את קיומו של המסחר בשבת
לא צריך לייצר חקיקה נוספת בנושא זה ולא לנסות לכפות מציאות, המצב הקיים צריך להישאר.
לאור היותה של השבת סממן חשוב לצביון יהודי במרחב הציבורי, ולאור ערכיה החברתיים של השבת, יש לאסור על קיום מסחר בשבת
באמנת גביזון – מדן עלתה האפשר להבחין בין מסחר בשבת, שאותו יש לאסור,
לעומת פעילות תרבותית ענפה שאותה יש להתיר ואולי אפילו לעודדה. עמדה זו נתמכת באופן מפתיע על ידי אישים מרכזיים בתולדות הציונות ובהם חיים נחמן ביאליק ,אחד העם ואפילו מאיר דיזנגוף.
בדיון היתה הצעה זו מקובלת על רוב הדוברים, אך לא על כולם.
יש מי שמתנגד לכל איסור, גם על מסחר, מסיבות של כפייה דתית. מנגד, יש מי שמתנגד להתיר כל פעילות שיש בה חילול שבת בפרהסיה שכן המסורת היהודית לא מבחינה בין האיסורים השונים.
בדיון עלו גם מטרות סוציאליות שהן מעבר לדתיות אלא שיש מי שטוען, שכל עוד משולם שכר הוגן לעובדים בשבת ומאפשרים להם יום מנוחה מלא במשך השבוע, לא רק שאין כאן פגיעה סוציאלית אלא להיפך שכן עובדים עניים – יכולים להעלות את שכרם בגלל הפיצו של גובה שכרם בשבת.
יש גם טוענים שגם "תרבות השופינג" הנה תרבות ראויה ואין לאסור באופן פטרוני על מי שרוצה לבלות כך את השבת.
בכל הדיונים מצויינים שמות בעלי העמדות כדוברים ישירים. אנו מבקשים להדגיש שמדובר בסיכום עמדתם על ידינו.
