“….ועוד טעם: כי לא לעולם יהיו טרודים בעבודת האדמה לצורך החומר, רק שנה אחת יהיה חופשי לנפשו. וכאשר יפרוק עול עבודה יעסוק בתורה וחוכמה, לאנשים אשר לא ידעו ללמוד יעסקו במלאכת חרש וחושב ובניין בתים והיכלות, למען גם זה לא יחסר מארץ ישראל; חושבי מחשבות עושים במלאכה – ימציאו חדשות בעת החופש לצורך העולם ותיקונו, ומי שיש בו דעת תורה – יעסוק רק בתורה ויראה, כי זה האושר האמיתי”. (רבי צבי קאלישר, פירוש על התורה, פרשת בהר)
