להתחברות

ריגול תעשייתי | עמוד דיון

תקציר

ריגול תעשייתי

באילו מקרים מותרת שליחת "מרגל" לבדיקת מחירי החברה המתחרה?

ריגול תעשייתי שווה להונאה

ריגול תעשייתי שווה להונאה

אין לך הונאה גדולה מזו. מפורש במקורות כי אפילו "לא ישאל למחיר המוצר אם לא מתכוון לקנותו", ובוודאי אסור להטעות.

ריגול תעשייתי הכרחי לעסק

ריגול תעשייתי הכרחי לעסק

זוהי נורמה עסקית מקובלת. אנו יכולים להניח בוודאות כי הצד השני עושה זאת לנו ו"עם נבר תתבר" (שמואל ב כב כז). מכיוון שזוהי פעילות הכרחית לעסק – מותר.

סיכום

הדיון המורחב

x

מקרה מבחן: חברות רבות מציגות בתערוכה את מוצריהן הנוכחיים והעתידיים ללקוחות פוטנציאליים. מקובל שחברות מתחרות שוכרות אנשים שיציגו עצמם כלקוחות פוטנציאליים כדי לקבל מידע על תכניות החברה המתחרה.
האם דבר זה בגדר הונאה או שיש לו היתר?

x

 

ריגול תעשייתי לכשעצמו לגיטימי – לגבי המקרה המוצג: ספרא בהר פרשה ג "רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח". אלא שבתערוכות במקרה המדובר מקובל שהמבקרים באים גם למטרות ללמוד על השוק (לא רק לקוחות ישירים) ולכן אינני רואה בעיה במקרה המדובר של שכירת האנשים.16

תשובה

משה שליסל

תגובה אחת
  • x

    המקור המדויק הוא: "רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר לו בכמה חפץ זה, והוא אינו רוצה ליקח. ואם תאמר עצה טובה אני מוסר לו, והרי הדבר מסור ללב, נאמר בו ויראת מאלקיך." לפי  הפירוש שלך שהלוקח שואל מה המחיר – לא ברור כלל מה "העצה הטובה" שהוא מוסר לו, ולכן צריך לפרש לדעתי שהלוקח אומר לו – לדעתי חפץ כזה שווה ככה וככה – ואת זה אסור לאמר לו.  אבל לשאול סתם – נראה לי שאין איסור.

    סתירה פנימית

    יוסי צוריה

x

לשיטתי – יש ביסוד הכלכלה התחרותית המודרנית אלמנטים של מלחמה – וצריך לייצר קוד אתי ספיציפי מה מותר לעשות במלחמה כלכלית זו.  כמובן שאין לעבור על החוק, ובמדינות מסוימות הדוגמה בשאלה היא לא חוקית.

יוסי צוריה

תגובות

user profile image
יוסי צוריה
20.07.2015 21:38

לשיטתי יש ביסוד הכלכלה התחרותית המודרנית אלמנטים של מלחמה, ולכן צריך לייצר קוד אתי ספציפי למה מותר לעשות במלחמה כלכלית זו. כמובן שאין לעבור על החוק, ובמדינות מסוימות הדוגמה בשאלה אינה חוקית.

user profile image
יוסי צוריה
20.07.2015 21:35

המקור המדויק הוא: "רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר לו בכמה חפץ זה, והוא אינו רוצה ליקח. ואם תאמר עצה טובה אני מוסר לו, והרי הדבר מסור ללב, נאמר בו ויראת מאלקיך."
לפי פירושך לחלק המודגש שהלוקח שואל מה המחיר, לא ברור כלל מה "העצה הטובה" שהוא מוסר לו. לכן צריך לפרש שהלוקח אומר לו: לדעתי חפץ כזה שווה כך וכך, ואת זה אסור לומר לו. אבל לשאול סתם נראה לי שאין איסור.

user profile image
משה שליסל
17.07.2015 10:31

ריגול תעשייתי לכשעצמו לגיטימי. לכאורה המקרה המוצג הוא איסור מפורש: "רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח" (ספרא בהר פרשה ג). אמנם בתערוכות כאלו מקובל שחלק מהמבקרים באים כדי ללמוד את השוק, ולכן אינני רואה בעיה בשכירת האנשים.

user profile image
עורך
12.07.2015 16:14

מקרה מבחן: חברות רבות מציגות בתערוכה את מוצריהן הנוכחיים והעתידיים ללקוחות פוטנציאליים. מקובל שחברות מתחרות שוכרות אנשים שיציגו עצמם כלקוחות פוטנציאליים כדי לקבל מידע על תכניות החברה המתחרה.
האם דבר זה בגדר הונאה או שיש לו היתר?

מקורות אחרונים

חברי בית המדרש